#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה מברכים אחר אכילת פירות שבעת המינין, לר""ג ולרבנן. ולרבנן במה חותמין."	"לר""ג שלש ברכות ולרבנן ברכה אחת מעין שלש. בא""י על הארץ ועל פירותיה ובחו""ל על הארץ ועל הפירות."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה דברים מברכים אחריהם בורא נפשות, ועל איזה דברים אין מברכים אחריהם כלל. (3)	לרב יצחק בר אבדימי על הבעיא ועל מיני קופרא מברך ועל ירקא אינו מברך, לר' יצחק אפי' על ירקא מברך אבל מיא לא, ולרב פפא אפי' על מיא מברך.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה מברך השותה מים לצמאו (2). והיאך נהגו עמא דבר (רש""י). ו""לצמאו"" לאפוקי מאי."	"לרבנן שהכל, ולר""ט בורא נפשות. בתחלה שהכל ולבסוף בורא נפשות. למאן דחנקתיה אומצא."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם שנים רשאין לזמן (2). וכיצד רצתה הגמ' להביא לכך ראיה והיאך דחתה הראיה: א. מדתנן ג' שאכלו כאחת חייבין לזמן. ב. מדתנן ג' שאכלו כאחת חייבין לזמן ואין רשאין ליחלק. ג. מדתניא השמש שהיה משמש על השנים הרי זה אוכל עמהם אע""פ שלא נתנו לו רשות. ד. מדנשים מזמנות לעצמן."	"לרב רשאין ולריו""ח לא. א) שלשה אין שנים לא. התם חובה הכא רשות. ב) לרש""י דאי אמרת ב' נמי אם רצו לזמן אמאי אין האחד רשאי ליחלק ליזיל הוא ולא מפקעת ברכת זימון בהכי [ולתוס' בפירושם הראשון מסיפא דקתני ד' אין רשאין ליחלק ואע""ג דאיכא ב' מכאן וב' מכאן. ולפירושם השני מדלא קאמר אין היחיד או אין אחד מהם רשאי ליחלק משמע דמכולהו פקע זימון אם נסתלק אחד מהם]. שאני התם דקבעו להו בחובה מעיקרא. ג) דאי ב' מזמנין אמאי ניחא להו הא בלאו דידיה נמי אי בעו מזמני. שאני התם דניחא להו דמקבע להו בחובה. ד) דמאה נשי כתרי גברי דמיין. שאני התם דאיכא דעות."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בא ומצאן כשהן מברכים מהו אומר אחריהם.	אשכחינהו דקא אמרי נברך אומר ברוך ומבורך, אשכחינהו דקא אמרי ברוך עונה אמן.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העונה אמן אחר ברכותיו, מתי הוא משובח ומתי הוא מגונה.	"בבונה ירושלים משובח ובשאר ברכות מגונה. [ולרש""י אף בסוף ברכות ק""ש משובח, ובתוס' כתבו דנהגו רק בבונה ירושלים]."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי בוצע בסעודה. ומי מברך (2).	"בעה""ב בוצע. לרב הונא דמן בבל בוצע מברך ולריו""ח משום רשב""י אורח מברך [ובתוס' כתבו דאי""ז פלוגתא, דכשבעה""ב מסב עמהם אורח מברך, וכשאין בעה""ב עמהם הגדול שבהם בוצע ומברך]."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד היכן ברכת הזימון (2). ומדוע אינו תלוי בפלוגתא דתני חדא ברהמ""ז שתים ושלש ותניא אידך שלש וארבע. (2)"	"לרב נחמן עד נברך ולרב ששת עד הזן. לרב נחמן מ""ד ג' וד' שפיר ומ""ד ב' וג' היינו בברכת פועלים דכוללין בונה ירושלים בברכת הארץ, ולרב ששת מ""ד ב' וג' שפיר ומ""ד ג' וד' קסבר הטוב והמטיב דאורייתא."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנה ג' ראיות לכך דהטוב והמטיב לאו דאורייתא.	שהרי פועלים עוקרים אותה. שהרי פותח בה בברוך. שהרי עוקרין אותה בבית האבל.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה החידוש דמזמנין על: א. האוכל מעשר ראשון שנטלה תרומתו. ב. מעשר שני והקדש שנפדו. ג. השמש שאכל כזית.	"א. איירי שהקדימו בשבלים והפריש ממנה תרומת מעשר ולא תרומה גדולה וקמ""ל כדר' אבהו דפטור מתרומה גדולה. ב. שנתן את הקרן ולא נתן את החומש וקמ""ל דאין חומש מעכב. ג. מהו דתימא שמש לא קבע קמ""ל."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזהו ע""ה (8). והיאך הלכה. ומדוע לא נהג דין ע""ה ברב מנשיא בר תחליפא (2)."	"לר""מ כל שאינו אוכל חוליו בטהרה, לחכמים כל שאינו מעשר פירותיו כראוי, לר""א כל שאינו קורא ק""ש ערבית ושחרית, לר' יהושע כל שאינו מניח תפילין, לבן עזאי כל שאין לו ציצית בבגדו, לר' נתן כל שאין לו מזוזה על פתחו, לר' נתן בר יוסף כל שיש לו בנים ואינו מגדלם לת""ת, ולאחרים כל שלא שמש ת""ח. והלכה כאחרים. לל""ק דבאמת שמש ת""ח [ורמב""ח הוא דלא דק אבתריה], ולל""ב דשמע שמעתתא מפומייהו דרבנן וגריס להו."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע הוצרך התנא להשמיענו דאין מזמנין על : א. האוכל טבל. ב. מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו. ג. מעשר שני והקדש שלא נפדו. ד. השמש שאכל פחות מכזית ה. נכרי.	"א. בעציץ שאינו נקוב דהוי טבל מדרבנן. ב. שהקדימו בכרי ולא ניטלה הימנה תרומה גדולה, מהו דתימא דהוי כמי שהקדימו בשבלים קמ""ל. ג. שנפדו ולא נפדו כהלכתן, מע""ש ע""ג אסימון והקדש שחללו ע""ג קרקע. ד. איידי דתנא רישא כזית תנא סיפא פחות מכזית. ה. איירי בגר שמל ולא טבל וקמ""ל דכמה דלא טבל נכרי הוא."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היאך הדין להצטרף לזימון ולהוציא את הרבים יד""ח בברהמ""ז, במי שאכל ירק ובמי שאכל כזית דגן."	אכל כזית דגן מצטרף ומוציא. אכל ירק מצטרף ואינו מוציא, ולשמעון בן שטח אף מוציא.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי תקן ועל מה: א. ברכת הזן. ב. ברכת הארץ. ג. בונה ירושלים. ד. הטוב והמטיב.	א. משה בשעה שירד מן. ב. יהושע בשעה שנכנסו לארץ. ג. דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך, ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש. ד. ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר, הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הטוב והמטיב צריכה מלכות, ובמה זה תלוי. (2)	אבא יוסי בן דוסתאי ורבנן חד אמר צריכה מלכות דקסבר דרבנן היא הלכך לאו ברכה הסמוכה לחברתה היא, וחד אמר אינה צריכה מלכות דקסבר דאורייתא היא.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"טעה ולא הזכיר בברהמ""ז של ר""ח או שבתות ויו""ט, האם מחזירים אותו ומדוע."	"של ר""ח אין מחזירין אותו דאי בעי לא אכיל, ושל שבתות ויו""ט דלא סגי דלא אכיל מחזירין אותו."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לגבי ברהמ""ז ר""מ תלה השיעור בכזית ור""י בכביצה, ואמנם איפכא שמעינן להו גבי מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קודש, דלר""מ בכביצה חוזר ולר""י בכזית. מה היישוב לסתירה זו. (2)"	"לריו""ח מוחלפת השיטה. ולאביי הכא בקראי פליגי ר""מ סבר ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתיה ואכילה בכזית, ור""י סבר ואכלת ושבעת אכילה שיש בה שביעה וזו בכביצה, והתם בסברא פליגי ר""מ סבר חזרתו כטומאתו, ור""י סבר חזרתו כאיסורו."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג' או יותר שאכלו כאחת, מתי רשאין ליחלק ומתי אינן רשאין.	ג' ד' וה' אינן רשאין, ו' נחלקין עד עשרה, ועשרה אין נחלקין עד כ'.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב' חבורות שהיו אוכלות בבית אחד, באלו ב' אופנים מצטרפין יחד לזימון.	בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו, וכן אם יש שמש ביניהם.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד' דברים נאמרו בפת. מה הם.	אין מניחין בשר חי על הפת. אין מעבירין כוס מלא על הפת. אין זורקין את הפת. אין סומכין את הקערה בפת.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב אשי באוכלי פירות גנוסר שנו. באר (לדעת התוס'). ומדוע מברך על המליח אחר שברך על הפירות. (2)	שהמלח בא להשיב הלב שנחלש מפני מתיקות הפירות והפת שלאחריו אינו בא אלא בשביל המליח. שלא אכל הפירות באותו מעמד, או שבשעה שאכל הפירות לא היה שם עדיין מליח ופת דלא היה יודע שיחלש לבו מחמת המתיקות.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השותה מים או שאר משקים משום דחנקתיה אומצא, האם מברך לפניו ולאחריו. (2)	בשאר משקים מברך לפניו ולאחריו, ובמים לפניו אינו מברך, ולאחריו לרב עמרם מברך ולרבינו משה אינו מברך.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם בברכת המוציא יכול לכתחילה האחד להוציא את חבירו יד""ח (2). ומה הסברא לחלק בין ברכת המוציא לברהמ""ז (2)."	"לרש""י לא ולתוס' כן. א) בברכה ראשונה הואיל ויושבין לאכול יחד דעתן לצרף ומשא""כ בברכה של סוף סעודה שמסתלקין זה מזה, ב) המוציא דרבנן וברהמ""ז דאורייתא."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הפירוש בספק הגמ' ""עד היכן ברכת הזמון"", והיאך רצתה הגמ' לתלות זאת בברייתות דתניא ברהמ""ז ב' וג' או ג' וד'. (2)"	"לרש""י: עד היכן ברהמ""ז שצריכין להיות שלשה וכשהן שנים לא יאמרוה, וסברה הגמ' דהא דתניא ברהמ""ז ב' וג' היינו שהם ג' ברכות כשהם שלשה וב' ברכות כשהם שנים דאין אומרים אלא ברכת הארץ ובונה ירושלים, והא דתניא ג' וד' היינו שהם ד' כשהם שלשה דברכת הזמון עד נברך הוי הרכה בפנ""ע, וג' ברכות כשהם שנים. ולתוס': אחד המפסיק לשנים עד היכן צריך להמתין עד שיברכו השנים, וסברה הגמ' דהא דתניא ברהמ""ז ב' וג' או ג' וד' היינו בבני אדם שכל אחד אינו יודע כי אם ברכה אחת, דאם ברכת הזמון עד נברך אזי נברך חשיב ברכה אחת והזן ברכה אחרת ואפשר לחלקן בין ב' בני אדם, אך אם ברכת הזמון עד הזן א""א לחלקן לשנים."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הפירוש בספק הגמ' ""להיכן הוא חוזר"". (3)"	"לרש""י מי שנצטרף לזימון והפסיק אכילתו עד שיגמור המברך ברכת הזן וחזר וגמר סעודתו, להיכן הוא חוזר לברך לאחר שיגמור סעודתו. ולתוס' אהא דאמרי' המברך אומר נברך והמסובין עונים ברוך, להיכן חוזר המברך אומר נברך או ברוך. ולהר""מ מאייבר""א קאי אשלשה שאכלו ויצא אחד מהם לשוק דקוראים לו ומזמנים עליו להיכן יחזור כשיברך הוא."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו קטן פורח. (רש""י ותוס')"	"לרש""י שהביא סימנים ולא בא לכלל שניו. ולתוס' שנכנס בתוך י""ג שנה וצמחו בו שערות שאינן גדולות כדי לכוף ראשן לעיקרן."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לעולם אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיאכל כזית דגן. היכי אתי דרבנן דאכל כזית ומפיק דאורייתא דאכלו כדי שביעה, ומ""ש מקטן דמה""ט לא מצי לאפוקי לגדול דאכל כדי שביעה. (3)"	"לרש""י דוקא בקטן אמרו כן כיון דאינו מחויב אפי' מדרבנן אלא אביו חייב לחנכו. ולבה""ג באמת היכא דאכל כזית לא מצי לאפוקי למאן דאכל כדי שביעה. ולתוס' דוקא בקטן אמרו כן דאינו בר חיוב כלל אפי' אכל כדי שביעה."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למ""ד הטוב והמטיב דאורייתא אמאי היא פותחת בברוך. (רש""י ותוס')"	"לרש""י משום דקצרה היא והויא הודאה בעלמא כברכת הפירות והמצות. ולתוס' איה""נ ולהאי מ""ד היה חותם ולא היה פותח."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם עבר צופים. מהו צופים. (2)	"לרש""י בפסחים שם מקום. ולתוס' הוי לשון ראיה, וה""פ אם הרחיק כ""כ שאינו יכול לראות ירושלים."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מודים חכמים לרא בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים"". א""כ מהו דכוס של ברכה צריכה להיות חי. (3)"	"היינו שיתנו חי לתוך הכוס ואח""כ ימזגנו. א""נ חי מן החבית. א""נ דקאי אכוס עצמו ומאי חי שלם."			
